פסק-דין בתיק ת"א 6329-08-08

לפניי תביעה שעניינה רשלנות רפואית נטענת בשל אי-גילוי פגם מולד באגן.

רקע כללי ועובדות מוסכמות -

1.                   התובעת, הגב' ... (להלן: " התובעת"), נולדה ביום 1/10/1983 בבית החולים האזורי של הגליל המערבי בנהריה (להלן: " ביה"ח"), שבאחריות משרד הבריאות, הנתבעת מס' 1 (להלן: " משרד הבריאות"). התובעת נולדה בשבוע ה-34 להריון, בלידה רגילה, במצג ראש. בהיותה פגה - אושפזה בפגיה בביה"ח למשך כמה ימים, ולאחר מכן שוחררה לביתה.

2.                   במשך חודשי חייה הראשונים של התובעת, היא טופלה במקביל הן בטיפת החלב בכפר מגוריה (אשר אף היא באחריות משרד הבריאות - להלן: " טיפת החלב") והן בסניף של הנתבעת מס' 2, קופת חולים כללית, אשר נמצא בכפר (להלן: " קופת החולים").

3.                   למרבה הצער, בהיותה בת כשנה וחצי, אובחן כי התובעת סובלת מפגם מולד באגן הירכיים מסוג BILATERAL CONGENTIAL DISPLACEMENT OF THE HIP ( CDH דו-צדדי). משמעותו של פגם זה הינה העדר חיבור נאות של פרקי הירך עקב חוסר התפתחות של גג האצטבלוס באגן (המרחשת), כאשר אצל התובעת אובחן כי פרקי הירכיים נמצאים מחוץ למרחשת. יש הסובלים מהבעיה רק באחד מהצדדים, אך התובעת לקתה באי-חיבור כאמור בשני הצדדים.

4.                   לאור המועד בו התגלה הפגם - נותחה התובעת פעמיים לצורך קיבוע הפריקה, ואף לאחר הניתוחים היא נותרה עם נכות וקושי בהליכה.

עמדות הצדדים וההילך הדיוני עד כה -

5.                   התובעת טוענת כי ניתן היה - וצריך היה - לגלות את הבעיה מייד לאחר לידתה, ולמצער, בחודשי חייה הראשונים, ובכל אופן, מוקדם מאשר מועד הגילוי. לטענתה, גילוי מוקדם יותר היה מאפשר לטפל בבעיה באופן שמרני המניב החלמה מלאה, או באמצעות ניתוח אחד בלבד עם תוצאות טובות יותר.

6.                   בהתאם לעמדתה זו - הגישה התובעת את תביעתה הן כנגד משרד הבריאות (כאחראי על ביה"ח ועל טיפת החלב) והן כנגד קופת החולים.

7.                   לאחר הליך ממושך (ומאמצים רבים) - הצליחו התובעת ומשרד הבריאות להגיע להסכם פשרה, בזיקה להצעת בהמ"ש שניתנה בתיק, וביום 15/9/2010 ניתן פס"ד לגבי  היריבות בין שני צדדים אלו.

8.                   לצערי, לא ניתן היה להגיע להסכמה דומה בין התובעת לבין קופת החולים, ולכן נשמעו הראיות לגבי חזית זו. מטבע הדברים, יש קושי מסויים בניהול "חצי תיק" כאמור, במיוחד שעה שהחקירות של עדי התביעה בוצעו ברובן טרם הפשרה והן התמקדו בעיקר בנושאים שהיו רלבנטיים טרם הפשרה. יחד עם זאת, בלית ברירה, אלו הם פני הדברים, ופסק הדין יתייחס רק לשאלות שנותרו להכרעתי.

מסכת הראיות -

9.                   לפני העידו התובעת (לגבי תצהירה ת/1); אביה - מר ... (להלן: " האב", לגבי תצהירו ת/2); אמה - הגב' ... (להלן: " האם", לגבי תצהירה ת/3); דר' יהודה דוד (המומחה הרפואי מטעם התובעת, להלן: " דר' דוד", לגבי חוות דעתו ת/4) ודר' מיכה רינות (המומחה הרפואי מטעם קופת חולים, להלן: " דר' רינות", לגבי חוות דעתו נ/3).

10.               כמו כן הוגשו מסמכים מהתיקים הרפואיים של ביה"ח, טיפת החלב וקופת החולים.

דיון והכרעה -

11.               לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית ושקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה כנגד קופת החולים להתקבל בחלקה הקטן - מחמת הנימוקים דלהלן.

כיצד ניתן לאתר את הבעיה ?

12.               שני המומחים מסכימים כי המדובר בפגם מולד וכי לא ידועות בדיוק הסיבות להיווצרותו. גורמי סיכון אפשריים להיווצרות הפגם יכולים להיות הסטוריה משפחתית, לידה במצג עכוז, עיוות בגפיים וכו', ומוסכם כי אצל בנות השכיחות של הפגם גבוהה בהרבה מאשר אצל בנים. לא נטען כי לעובדה שהתובעת נולדה כפג יש השלכה לגבי סיכוי גבוה יותר ללקות בפגם.

13.               במועדים בהם עסקינן (שנת 1983) איתור הבעיה יכול היה להתבצע על ידי בדיקת פישוק או בדיקה ידנית המכונה BARLOW (להלן: " בדיקת ברלו") ובדיקה ידנית המכונה ORTOLANI (להלן: " בדיקת אורטולני"). שתי בדיקות אלו אמורות להתבצע מיד לאחר הלידה, בימים הראשונים לחייו של התינוק או בשבועות הראשונים, אם כי ניתן לבצען גם בשלבים מאוחרים יותר. במהלך בדיקת ברלו למעשה מתבצעת "פריקה" מכוונת של הירך ובמהלך בדיקת אורטולני מתבצע "שחזור" של הפריקה, כאשר הרופא הבודק מחפש לשמוע (או להרגיש) מעין "קליק" ("click") בעת הפריקה או בעת השחזור.